מערך הרשימות השתנה פעמיים, והסקרים לא

בראש העמוד הזה כתוב גוש האופוזיציה והגוש של נתניהו צמודים, כ־55 מול 53 מנדטים, והמפלגות הערביות עם 12, מתוך 18 סקרים. לפני יומיים היה כתוב 54 ו־54 ו־12. בין לבין הגיע סקר אחד, ומערך הרשימות השתנה פעמיים בלי שנערך סקר אחרי אף אחד מהשינויים.

הסקר

לזר עבור מעריב, שדה 3–4 בספטמבר, מדגם 600: ישר 23, הליכוד 20, ביחד 15, הדמוקרטים 10, ישראל ביתנו 9, עוצמה יהודית 8, הרשימה המשותפת 7, ש״ס 7, יהדות התורה 7, רע״ם 5, הציונות הדתית 5, עמך ישראל 4. גושים 51, 57 ו־12.

ארכיון חיצוני של סקרי מעריב מחזיק את אותם שנים־עשר מספרים ואת אותם שלושה סכומי גושים, כשעמך ישראל נספרת בצד של נתניהו בשניהם.

זהו סקר אחד והוא הזיז חציון אחד, של הליכוד, מ־23 ל־22. די בכך כדי לשנות את כל הטבלה המודפסת, מאותה סיבה עצמה שהייתה לפני יומיים. המליאה שמודפסת כאן היא כלל אחד: כל רשימה מקבלת את החציון שלה, חציון נמוך מ־4 המנדטים שאחוז החסימה מתיר הופך לאפס, וכל מנדט שנותר הולך לרשימות הגדולות ביותר, אחד לכל אחת, עד שהמליאה מתמלאת. עם הליכוד על 22 מסתכמים החציונים ששרדו ב־119, נותר מנדט אחד, והוא הולך לישר.

• הגוש של נתניהו: −1, מ־54 ל־53.
• האופוזיציה: +1, מ־54 ל־55.
• המפלגות הערביות: 12, ללא שינוי.

מתחת לטבלה הסימולציות כמעט לא זזו. סיכויי הגוש של נתניהו ל־61 ירדו מ־4.6% ל־4.2%, וסיכויי האופוזיציה עלו מ־8.3% ל־8.8%. מתוך 20,000 סימולציות האופוזיציה מסיימת לפני הגוש של נתניהו ב־57%, אחריו ב־38% ושווה לו ב־5% — כשתיקו נספר כחצי, היא הגוש הגדול יותר ב־59% לעומת 57% לפני יומיים. האופוזיציה והמפלגות הערביות מגיעות יחד ל־61 ב־93% מהסימולציות, לעומת 92%. זה חיבור ותו לא — שש רשימות שאינן פועלות כאחת, ואין כאן דבר שאומר שכך יפעלו.

מה השתנה אחרי הסקר האחרון

רשימות המועמדים מוגשות לוועדת הבחירות המרכזית ב־8 בספטמבר. ביומיים שקדמו לסבב הזה שתיים מהרשימות שבטבלה שלמעלה חדלו להיות מה שהסקרים שאלו עליו.

• 4 בספטמבר. האחדות, הרשימה שגלעד ארדן ויולי אדלשטיין הקימו ב־6 באוגוסט, פרשה מהבחירות.
• 6 בספטמבר. הילי טרופר הודיע שהוא רץ עם ישר ופירק בכך את הברית שלו עם המילואימניקים. המילואימניקים התמזגו לאחר מכן עם המפלגה הכלכלית החדשה.

ויקיפדיה כבר פתחה טבלה חדשה למה שיבוא: כותרת שאין בה עמודה לאחדות כלל, והעמודה הישנה של המילואימניקים הורחבה ל־”Reserv.-NEP”. יש בה את שלושת האירועים המתוארכים שלמעלה ואף לא סקר אחד. הסקר החדש ביותר בשני המקורות הוא עדיין הלזר של 3–4 בספטמבר, וכל אחד מ־18 הסקרים שהתחזית קוראת נערך באותו יום או לפניו. כל 18 שואלים על האחדות ועל המילואימניקים כרשימות שרצות.

כך שהתחזית עונה על שאלה שנשאלה על מערך רשימות שכבר אינו קיים, והדבר המועיל הוא לומר בכמה.

האחדות זוכה ב־4 מנדטים או יותר — הרצפה שאחוז החסימה מתיר — ב־0.5% מ־20,000 הסימולציות, והמילואימניקים ב־3.7%. התרומה הממוצעת שלהן היא 0.40 מנדטים לגוש של נתניהו ו־0.32 לאופוזיציה. אם מחסירים כל אחת מהגוש שבו היא יושבת, הממוצע של הגוש של נתניהו יורד מ־52.9 ל־52.5 וסיכוייו ל־61 מ־4.2% ל־3.6%; החציון של האופוזיציה יורד מ־55 ל־54, הממוצע שלה מ־54.6 ל־54.3, וסיכוייה ל־61 מ־8.8% ל־8.1%.

החיסור הזה אינו הרצה מחדש. בהגרלות שבהן הרשימות האלה כן זוכות במנדטים, המנדטים אמיתיים, ומודל שמעולם לא ראה אותן היה נותן אותם למישהו. זה גודל השאלה, לא התשובה לה.

זהו גם הכשל שהפרויקט הזה כבר נתן לו שם. מערך הרשימות אינו נסגר 51 יום לפני הבחירות, ושתי הדרכים לטעות הן לחזות רשימה שלא תזכה בדבר ולחזות אפס לרשימה שתזכה. שתיהן על העמוד היום, ושתיהן ייפתרו ב־8 בספטמבר ולא בכוח משהו שנעשה כאן.

מה זה משאיר מהסדר

לישר הסיכוי הגבוה ביותר לסיים כרשימה הגדולה ביותר, 55% לעומת 53% לפני יומיים, ולליכוד 45% לעומת 47%. אחת מול השנייה, ישר מקדימה ב־51% מהסימולציות, הליכוד ב־41%, והן שוות ב־8%. בטבלה המודפסת ישר עם 24 והליכוד עם 22, אבל זה המנדט שנותר עושה את העבודה: החציונים הם 23 ו־22, ומנדט אחד מהפער הוא כלל עיגול ולא ממצא.

שתי הרשימות שעל אחוז החסימה התחזקו מעט. הציונות הדתית, שרצה עם זהות, זוכה ב־4 מנדטים או יותר ב־60% מהסימולציות לעומת 58%, ואינה זוכה בדבר ב־24% לעומת 26%. עמך ישראל עומדת ללא שינוי על 55%, ואינה זוכה בדבר ב־23% לעומת 25%. שתיהן עדיין מדפיסות 4. עמך ישראל נספרת בגוש של נתניהו משום שעופר וינטר הצהיר ב־27 באוגוסט שרשימתו תמליץ על נתניהו ולא על איש אחר; דבר מהשיוך לגוש אינו נקרא מהסקרים עצמם.

סקר שמיני עם תאריך שגוי

בעיית התיארוך של המאגר של 2026, שדווחה כאן ב־4 בספטמבר, ייצרה עוד אחת. הוא הגיש סקר של לזר תחת 4 באוגוסט 2026 שהוא הלזר של 3–4 בספטמבר עבור מעריב עם החודש הלא נכון עליו. שלושה דברים אומרים זאת, ואף אחד מהם אינו תלוי באחרים.

הוא מדווח על רשימות שלא היו קיימות ב־4 באוגוסט: עמך ישראל, שאף מקור לא קרא לפני 6 באוגוסט; הרשימה המשותפת המאוחדת, שהתאחדה מחדש ב־19 באוגוסט; והגוש הטכני של הציונות הדתית וזהות, שסוכם ב־1 בספטמבר. המנדטים שבו מסתכמים ב־122 ולא ב־120. ולזר סוקר עבור מעריב בקצב שבועי שארכיון חיצוני של סקרי מעריב מונה כ־14, 21 ו־28 באוגוסט ו־4 בספטמבר, בלי גל כלשהו ב־4 באוגוסט — בעוד שהעותק תואם את הגל של 4 בספטמבר באחת־עשרה מתוך שתים־עשרה רשימות, ונבדל רק בישר, שבה הוא נושא 25 ישן מול 23 שבאותו סקר. שני המנדטים העודפים הם כל ה־122.

הוא מחוץ לכל צירוף כאן, ו — כמו השבעה של השבוע שעבר — במקרה ולא בתכנון: הוא מתייג את הרשימה הערבית “הרשימה המשותפת”, ולפני 19 באוגוסט התיוג הזה מסמן פתק היפותטי ולא אמיתי. זה אותו צירוף מקרים, שמחזיק מאותה סיבה ואינו מחזיק זמן רב יותר משהמאגר ישמור על שם העמודה הזאת. התאריך אינו מתוקן כאן. לבחור בין שני תאריכים מתוך מקור אחד הוא ניחוש, ומחיקת העותק מוחקת סקר; הקריאה נשארת במקום שבו המקור שם אותה, מחוץ לצירוף, והממצא נכתב.