כחול לבן פורשת

נוסף אחרי הפרסום: תיקונים באופן שבו התחזית קוראת סקרים שכבר היו בידיה — תאים שהמקורות מסמנים מתחת לאחוז החסימה, אחוזי ההצבעה שמכוני הסקרים מגישים לוועדת הבחירות המרכזית, והסקר של i24 מ־2 בספטמבר — הריצו אותה שוב על אותם 83 סקרים. הטבלה לא השתנתה: הגוש של נתניהו עם 52 מנדטים, גוש האופוזיציה עם 51, המפלגות הערביות עם 13 והמילואימניקים-הכלכלית החדשה עם 4. אבל המנדט שבין שני הגושים הגדולים כבר אינו תלוי בשתי אלפיות מנדט. השארית של גוש האופוזיציה גדולה בכשבע מאיות מנדט, בדגימה מחדש של הסימולציות המנדט הולך אליו בכ־97 פעמים מתוך 100, וכשמריצים עם כחול לבן, אותם סקרים נותנים את אותה טבלה. הגוש של נתניהו יוצא הגדול מבין השניים ב־64.9% מהסימולציות; גוש האופוזיציה והמפלגות הערביות מגיעים יחד ל־61 ב־83.4%, וזה חשבון של מנדטים, כמו למטה; עמך ישראל זוכה במנדטים ב־46 מתוך 100 סימולציות. המספרים שלמטה הם של ההרצה הראשונה.

בראש עמוד התחזית כתוב עכשיו הגוש של נתניהו מוביל בפער קטן עם כ־52 מנדטים, גוש האופוזיציה עם 51, והמפלגות הערביות עם 13. ב־19 באוקטובר היה כתוב שם 53, 50 ו־13. את 4 המנדטים האחרים הטבלה עדיין נותנת למילואימניקים-הכלכלית החדשה, רשימה שאינה באף גוש.

המילה לא השתנתה. הגוש של נתניהו יוצא הגדול מבין השניים ב־65.5% מהסימולציות, כשתיקו נספר כחצי לכל צד, לעומת 65.3%. “מוביל בפער קטן” חל מ־60% עד 75%.

כחול לבן

בני גנץ הוציא את כחול לבן מהמרוץ ב־19 באוקטובר, שמונה ימים לפני הבחירות. הרשימה הוגשה בספטמבר, ומה הפרישה אחרי ההגשה עושה לפתקים שלה לא הצלחנו לאמת. התחזית משאירה אותה עכשיו בחוץ, כפי שהשאירה בחוץ את האחדות, שלא הוגשה.

במספרים שלה עצמה זה כמעט לא משנה דבר. מבין הסקרים בחלון שמדווחים עליה, כולם מלבד הסקר של S.M.L.T. מ־7 בספטמבר הציבו אותה מתחת לאחוז החסימה, והיא זכתה במנדטים ב־0.35% מהסימולציות, פחות משתי מאיות מנדט בממוצע. הסקרים שהציבו אותה מתחת לאחוז החסימה ספרו את קולותיה, כ־1% באלה שמפרסמים אחוזים, כקולות שהולכים לאיבוד, והתחזית אינה מעבירה את הקולות האלה לאף רשימה.

אף סקר לא נוסף מאז 19 באוקטובר: הסקרים החדשים ביותר במקורות שהתחזית קוראת הם עדיין אלה של 18 באוקטובר. ארבעה סקרים שפורסמו מאז עדיין אינם באף אחד מהם: של חדשות 12, של ערוץ 13 ושל ערוץ 14 מ־19 באוקטובר, ושל וואלה מ־20 באוקטובר.

המנדט

הטבלה מחלקת את 120 המנדטים באופן יחסי: כל גוש לפי המנדטים שהוא צפוי לזכות בהם, והמילואימניקים-הכלכלית החדשה לפי הגודל שלה כשהיא נכנסת, 4. המנדטים השלמים מסתכמים ב־117, ו־3 המנדטים שנותרו הולכים לשאריות הגדולות ביותר. השאריות של המילואימניקים ושל המפלגות הערביות לקחו שניים מהם. השלישי היה בין שני הגושים הגדולים. ב־19 באוקטובר השארית של הגוש של נתניהו הייתה גדולה יותר בפחות משלוש מאיות מנדט. היום השארית של גוש האופוזיציה גדולה יותר בשתי אלפיות מנדט.

הממוצע של כל גוש זז בפחות מארבע מאיות מנדט. כשמריצים עם כחול לבן, הסקרים של היום נותנים את אותם 53, 50 ו־13 כמו ב־19 באוקטובר. השארתה בחוץ מריצה כל סימולציה מחדש, וכשהמנדט קרוב כל כך, זה הספיק כדי להזיז אותו. כשדוגמים מחדש באקראי את הסימולציות של היום, המנדט הולך לגוש האופוזיציה 525 פעמים מתוך 1,000 ולגוש של נתניהו 475 פעמים. בטבלה הוא עובר מהליכוד, עכשיו עם 22, לישר, עכשיו עם 22.

שאר התמונה

אף גוש אינו קרוב לרוב. הגוש של נתניהו מגיע ל־61 מנדטים ב־1.3% מהסימולציות, לעומת 1.4%, והאופוזיציה ב־0.4%, לעומת 0.5%. גוש האופוזיציה והמפלגות הערביות מגיעים יחד ל־61 ב־83.0%, לעומת 82.3%. זה חשבון של מנדטים ותו לא: המנדטים האלה שייכים לרשימות שאינן פועלות כאחת, ואין כאן מודל של קואליציה.

עמך ישראל זוכה במנדטים ב־48 מתוך 100 סימולציות, כמו ב־19 באוקטובר, ולכן הטבלה עדיין לא נותנת לה מנדטים, והמנדטים שלה נשארים בגוש של נתניהו. המילואימניקים-הכלכלית החדשה זוכה במנדטים ב־53 מתוך 100, לעומת 54, ולכן הטבלה משאירה לה את 4 המנדטים שלה.

בטבלה הליכוד וישר עם 22 מנדטים כל אחת. בסימולציות ישר זוכה ביותר מנדטים ב־45.0%, הליכוד ב־42.7%, והן שוות ב־12.3%.