שיטה
54 לכל גוש, וסקר שנספר פעמיים
שלושה סקרים שנערכו ב־3 בספטמבר מותירים את שני הגושים הגדולים צמודים עם 54 מנדטים כל אחד ואת המפלגות הערביות עם 12, והכותרת כבר אינה אומרת שאחד מהם מוביל. איתם יצאו לאור שתי שגיאות תיארוך: אחת שלנו, שנספרה פעמיים מאז ינואר, ואחת שהמאגר עושה השבוע.
בראש העמוד הזה כתוב עכשיו גוש האופוזיציה והגוש של נתניהו צמודים, כ־54 מול 54 מנדטים, והמפלגות הערביות עם 12, מתוך 17 סקרים. אתמול היה כתוב 55 לאופוזיציה, 53 לגוש של נתניהו ו־12 למפלגות הערביות, ונכתב שהאופוזיציה מובילה. רשימה אחת זזה במנדט אחד, וזה הספיק כדי להוציא את הפועל מהמשפט.
מה הגיע
שלושה סקרים, כולם נערכו ב־3 בספטמבר, ושני המקורות מחזיקים כל אחד מהם.
- פילבר עבור ערוץ 14, מדגם 865: הליכוד 31, ישר 22, ש״ס 10, ביחד 9, יהדות התורה 8, הדמוקרטים 8, הציונות הדתית 7, עוצמה יהודית 7, הרשימה המשותפת 7, ישראל ביתנו 6, רע״ם 5. עמך ישראל מתחת לקו. גושים 63, 45 ו־12.
- קנטאר עבור ישראל היום, מדגם 555: ישר 24, הליכוד 21, ביחד 13, הדמוקרטים 9, ישראל ביתנו 9, יהדות התורה 8, עוצמה יהודית 7, ש״ס 7, הרשימה המשותפת 7, הציונות הדתית 6, רע״ם 5, עמך ישראל 4. גושים 53, 55 ו־12.
- יוסי טאטיקה עבור זמן ישראל, מדגם 500: הליכוד 22, ישר 22, ביחד 15, ישראל ביתנו 10, ש״ס 9, יהדות התורה 8, הדמוקרטים 8, עוצמה יהודית 6, הרשימה המשותפת 6, הציונות הדתית 5, רע״ם 5, המילואימניקים 4. גושים 50, 59 ו־11.
הם חלוקים בפער רחב. אצל פילבר הגוש של נתניהו מקדים ב־18 מנדטים; אצל טאטיקה האופוזיציה מקדימה ב־9. הפער הזה הוא הסיפור של הסבב, והמודל קורא את שלושתם.
מנדט אחד, וכל הטבלה
המליאה שמודפסת כאן היא כלל אחד. רשימה מקבלת את החציון שלה בסימולציות, חציון נמוך מ־4 המנדטים שאחוז החסימה מתיר הופך לאפס, וכל מנדט שנותר הולך לרשימות הגדולות ביותר, אחד לכל אחת, עד שהמליאה מתמלאת.
אתמול הסתכמו החציונים ששרדו ב־119, ולכן נותר מנדט אחד שהלך לישר והדפיס אותה ב־24. היום עולה החציון של הליכוד מ־22 ל־23, החציונים מסתכמים ב־120 בדיוק, ולא נותר דבר. כך שהליכוד מרוויח מנדט וישר מאבדת את זה שהושאל לה:
- הגוש של נתניהו: +1 מהליכוד. מ־53 ל־54.
- האופוזיציה: −1 כשהמנדט הנוסף של ישר חוזר. מ־55 ל־54.
- המפלגות הערביות: 12, ללא שינוי.
כל רשימה אחרת מדפיסה בדיוק את מה שהדפיסה אתמול. שני מנדטים של הפרש בין שני הגושים הגדולים נסגרו על חציון אחד שחצה מספר שלם.
למה הכותרת הפסיקה לומר “מוביל”
הכותרת אומרת שגוש מוביל רק כשהסימולציות עושות אותו הגדול ביותר בשלוש הגרלות מתוך חמש, כשתיקו נספר כחצי. אתמול עמדה האופוזיציה על 60.4% ועברה את הרף בארבעה חלקי אלף. היום היא עומדת על 57.4%, והכותרת מונה את שני הגושים ואומרת שהם צמודים.
מתחת לזה, האופוזיציה מסיימת לפני הגוש של נתניהו ב־55% מהסימולציות לעומת 58% אתמול, הגוש של נתניהו לפניה ב־40% לעומת 37%, והם שווים ב־5%. סיכויי הגוש של נתניהו ל־61 עלו מ־3.8% ל־4.6% וסיכויי האופוזיציה ירדו מ־9.1% ל־8.3%. האופוזיציה והמפלגות הערביות מגיעות יחד ל־61 ב־92% מהסימולציות, לעומת 93%. זו אריתמטיקה ותו לא: שש רשימות שאינן פועלות כאחת, ואין כאן דבר שאומר שהיו עושות זאת.
הצמרת והקו
ישר עדיין הרשימה שסביר ביותר שתסיים כגדולה ביותר, ב־53% לעומת 55% אתמול, והליכוד ב־47% לעומת 44%. הטבלה המודפסת מעמידה אותן שוות, 23 כל אחת. אצל פילבר הליכוד מקדים ב־9, אצל קנטאר ישר מקדימה ב־3, ואצל טאטיקה הן שוות.
שתי הרשימות שעל אחוז החסימה שוב נעו לכיוונים הפוכים. שלושת הסקרים מושיבים את הציונות הדתית, על 7, 6 ו־5, וסיכוייה ל־4 מנדטים או יותר עלו מ־50% ל־58%, וסיכוייה לאפס ירדו מ־33% ל־26%. רק קנטאר מושיב את עמך ישראל, וסיכוייה ל־4 או יותר ירדו מ־63% ל־55%, וסיכוייה לאפס עלו מ־16% ל־25%. שתיהן עדיין מודפסות ב־4. המילואימניקים מקבלים 4 אצל טאטיקה, בפעם הראשונה שסקר מושיב אותם בחלון הזה, וזה מעלה את סיכוייהם ל־4 או יותר מפחות מ־1% ל־4%.
שני תאריכים שהיו שגויים
שני המקורות תיארכו עכשיו סקר לשנה הלא נכונה, ואף אחת מהטעויות אינה נראית במספרים. כל מנדט נכון ורק התאריך שגוי, ולכן הקריאה אינה סותרת דבר: היא נוחתת במאגר כסקר שני.
שלנו. ויקיפדיה תולה מפתח מיון על כל תא תאריך, והאתר הזה נהג להעדיף אותו, כי
הוא נושא שנה במקום שבו התא המודפס מראה רק יום וחודש. השנה שבמפתח הזה מגיעה
מפרמטר של תבנית השורה שהעמוד המוצג אינו מציג לעולם, ולכן שגיאת הקלדה בו סמויה
מעיני הקורא ומגיעה למפתח בלבד. שתי שורות במאמר 2026 נושאות אחת כזאת: 14 Jan
ו־11 Feb ממוינות כ־2025 במקום שבו כל שורה מעליהן ומתחתיהן ממוינת כ־2026. שלושה
סקרים של קנטאר עבור ישראל היום תוארכו שנה מוקדם מדי בגלל זה, וכל אחד מהם ישב
במאגר לצד אותה קריאה בתאריך האמיתי שלה — אותם 600 נשאלים ואותם מנדטים לכל אחת
מ־11 הרשימות שזכו במנדט — ונספר כסקר נפרד.
טבלת הממוצעים החודשיים של האתר היא המקום שבו קורא היה יכול לראות זאת. השורה של 30 בינואר 2025 הראתה 8 סקרים בחלון וממוצע של 51.3 לגוש של נתניהו; עכשיו היא מראה 7 סקרים ו־51.1, והאופוזיציה 58.9 במקום 58.7. השורה של 27 בפברואר 2025 יורדת מ־17 סקרים ל־15. המאגר מחזיק 503 סקרים לבחירות האלה במקום 505. דבר מכל זה לא נגע בתחזית הנוכחית, כי שתי הקריאות הן מחודשים שחלון 60 הימים השאיר מאחור מזמן — אבל הן היו בהיסטוריה המפורסמת של המערכה מאז ינואר, ואחת מהן פעמיים.
התיקון הוא שהכלל של העמוד עצמו מכריע את השנה, ומפתח המיון אינו נקרא עוד. מתוך כל 1,476 הסקרים שנקראים מהעמודים האלה, המפתח מעולם לא חלק על הכלל הזה מלבד בשלוש השורות האלה.
שלהם. המאגר של 2026 עושה את אותה טעות בכיוון ההפוך, והיא פעילה בזמן כתיבת שורות אלה. ב־4 בספטמבר הוא פרסם את שבעת הסקרים של 2 ו־3 בספטמבר פעם שנייה, בתאריך ספטמבר 2025 — ובהם קריאות שמדווחות על עמך ישראל, רשימה שנסקרה לראשונה באוגוסט 2026, ועל הגוש הטכני של הציונות הדתית וזהות, שהוסכם ב־1 בספטמבר 2026. אף אחד מהשניים אינו יכול להופיע בסקר שנערך שנה קודם לכן.
שבעת אלה נמצאים מחוץ לכל צירוף כאן, אבל במקרה ולא בכוונה: העותקים בעלי התאריך השגוי מכנים את הרשימה הערבית המאוחדת “הרשימה המשותפת”, ולפני שהתאחדה מחדש ב־19 באוגוסט התווית הזאת מציינת פתק היפותטי ולא אמיתי. זה צירוף מקרים, והוא נגמר ביום שבו המאגר ישנה את שם העמודה. לכן הבדיקה שעומדת עכשיו אינה על התאריכים אלא על מה שתאריך מחייב. לרשימה יש יום ראשון, וסקר שנערך לפניו לא היה יכול לשאול עליה. שתי בדיקות נוספות אומרות שמדגם אחד אינו שני סקרים, יהיה אשר יהיה מה שמקור כותב בתא תאריך.