עמך ישראל: אפס מנדטים, שש נקודות לגוש

הרשימה של עופר וינטר, עמך ישראל, אינה מופיעה במליאה שבעמוד הזה. החציון שלה הוא 3 מנדטים. אחוז החסימה, 3.25% מהקולות, אינו מתיר לרשימה פחות מ־4, והחלוקה שהעמוד הזה מדפיס אינה נותנת דבר לרשימה שהחציון שלה הוא מספר שאחוז החסימה אוסר. לכן היא מצוירת כאפס.

זה אינו הופך אותה לשורה קטנה. החזקתה בתוך הגוש של נתניהו במקום מחוצה לו מעלה את סיכויי הגוש להגיע ל־61 מנדטים מ־2.0% ל־7.9% — אותן הגרלות, אותה רשימה, והפרש של כמעט שש נקודות בהסתברות המרכזית של הגוש של נתניהו, שנקבע בשורה אחת בקובץ מיפוי.

הפוסט הזה עוסק בשאלה איך נכתבה השורה הזאת, ולמה רשימה שהקורא אינו רואה ראויה לקריאה מדוקדקת.

השדה חצוי בדיוק באמצע

שנים־עשר סקרים בחלון שהמודל קורא מחזיקים קריאה לרשימה הזאת. הם מתחלקים בדיוק לשניים, ולא לפי מכון.

שישה מדווחים עליה כאחוז, וכך עושה סקר לרשימה שלא עברה: 0.6%, 0.9%, 1.5%, 2.1%, 2.2% ו־2.5%, מול אחוז חסימה של 3.25%.

שישה מדווחים עליה עם מנדטים: 4, 5, 6, 6, 7 ו־8.

החלוקה היא לפי תאריך. כל אחוז פורסם ב־26 באוגוסט או לפניו; כל מספר מנדטים ב־26 באוגוסט או אחריו.

כדאי לעצור על יום המפנה, כי בו השדה חלק על עצמו. ארבעה מכונים פרסמו ב־26 באוגוסט. דיירקט פולס עבור i24 העמידה את הרשימה על 8 מנדטים, מאגר מוחות עבור ערוץ 16 על 7, לזר עבור וואלה על 6 — והמדד עבור ערוץ 13, על המדגם הגדול מבין הארבעה עם 1,407 נשאלים, העמידה אותה על 2.2% ומחוץ לכנסת. יום אחד, ארבעה מכונים, ואין הסכמה על עצם כניסתה של הרשימה לכנסת.

אחוז הוא עדות חלשה ממה שהוא נראה

הקריאה המתבקשת של שישה אחוזים מתחת לחסימה היא שהם תוחמים את הרשימה יפה מתחת לקו. הם לא, והסיבה היא שהם מתפרסמים רק כל עוד הרשימה מפסידה.

מכון מדפיס אחוז לרשימה שלא עברה ומדפיס מנדטים לרשימה שעברה. לכן הקורפוס מחזיק שש מדידות של כמה חסר לרשימה הזאת, ואף לא מדידה אחת של בכמה היא עברה. העדות נקטעת בדיוק בנקודה שבה נחתכת השאלה.

זו הסיבה שדף ההרצה מסמן את הרשימה הזאת חלקית ולא מדודה, וזו הסיבה שהמודל נותן לה טווח של 90% שנע בין 1 ל־6 מנדטים סביב חציון של 3 — מנעד הנמתח מרשימה שאינה עוברת את אחוז החסימה ועד רשימה עם סיעה של שישה. הוא נותן לרשימה 4 מנדטים או יותר, המעט ביותר שאחוז החסימה מתיר, ב־48% מהסימולציות, ואינו נותן לה דבר ב־5%. זו אינה התחמקות של המודל. אלה שני דברים שהעדות תומכת בהם, בו־זמנית.

הגוש הוכרע פעמיים

כמעט לכל רשימה, השיוך לגוש אינו הכרעה שמישהו כאן מקבל. הוא הולך אחרי הסיווג שמתפרסם עם קומפילציית הסקרים, שהוא המסגור המקובל בתקשורת הישראלית.

עמך ישראל הייתה היוצאת מן הכלל. הקומפילציה סיווגה אותה unaligned — הרשימה היחידה של 2026 שהיא נמנעה מלמקם — בעוד שהמדד סיווג אותה coalition. שני המקורות שמסווגים גושים חלקו זה על זה, ולכלל של הפרויקט עצמו לשבירת תיקו כזה, השואל עם איזה ציבור בוחרים קולות הרשימה נעים בחופשיות, לא היה על מה לעבוד: כל הקריאות היו מתחת לקו.

ב־27 באוגוסט הפרויקט הזה הכניס את הרשימה לגוש של נתניהו בכל זאת, על דעת בעליו, וכתב זאת לקובץ המיפוי מסומן כיוצא מן הכלל ולא מקופל פנימה בשקט — עם הערה שאמרה לחזור לזה ברגע שיהיה מול מה למדוד.

והיה, באותו ערב עצמו. בסרטון שדווח באותו לילה בידי ynet, מעריב, JDN וכיפה, אמר וינטר:

אנחנו במחנה הימין ומנהיג מחנה הימין הוא נתניהו. רק עליו נמליץ

זה אינו רמז על קואליציה. המלצה פומבית על נתניהו לראשות הממשלה היא הקריטריון שקובץ הגושים בנוי עליו, שנאמר במילותיו של מי שרשאי לומר אותו.

יומיים אחר כך, ב־29 באוגוסט, סיווגה קומפילציית הסקרים מחדש את כל אחת־עשרה שורות עמך ישראל שלה, מ־unaligned ל־pro_netanyahu.

יש דבר אחד שכדאי לדייק בו, כי קל לדווח עליו כשינוי והוא אינו כזה: שום דבר בצינור העיבוד הזה אינו קורא את העמודה ההיא. השיוך לגוש מגיע מקובץ המיפוי ומשום מקום אחר. הסיווג מחדש לא הזיז כאן שום מספר. זהו מקור שני שהגיע לתשובה שכבר כתבנו, וזה כל מה שהוא וכל מה שביקשנו ממנו.

של מי הקולות האלה, ומה איננו טוענים עליהם

הפרופיל של וינטר ב־N12, שפורסם ב־28 באוגוסט, הוא התיאור המלא ביותר עד כה של ציבור הבוחרים שהרשימה נבנתה עבורו. הטענה שלו היא שהברית הוותיקה בין הציונות הדתית הסרוגה למפלגות החרדיות התפרקה על רקע הסירוב החרדי להתגייס, ושהמפלגה שמחזיקה בשם הציונות הדתית התייצבה לצד החרדים. אבי בניהו, דובר צה״ל לשעבר, מנסח זאת שם כך: הרבה מאוד אנשים בציונות הדתית מרגישים הומלסים.

אותה כתבה מתעדת גם שהשיוך שנוי במחלוקת בקרב מי שעוקבים אחריו מקרוב. נתניהו הציע לווינטר מקום שמור בצמרת הליכוד ווינטר לא ענה לטלפון; נתניהו קרא אחר כך פומבית לבוחרים לא להצביע לו. הפרשנית רוית הכט קוראת את כל הריב הזה כמבוים ומכנה את וינטר מקלט המס המושלם של נתניהו — דרך שבה בוחרי ימין שאינם מסוגלים להצביע לנתניהו יתמכו בקואליציה בלי לומר זאת. בניהו, באותה כתבה, מוכן לומר רק שווינטר נמצא בימין ושאיש אינו יכול להיות בטוח מה יעשה אחרי הקלפי.

שום דבר מזה אינו במודל, והעמוד הזה לא יעמיד פנים אחרת. מה שקורה אחרי בחירות הוא משא ומתן קואליציוני, שהפרויקט הזה אינו חוזה. קובץ הגושים רושם עמדה שהוצהרה לפני הקלפי, וזה כל מה שהוא רושם.

דבר אחד כן נמצא במודל. הציונות הדתית עומדת על חציון של 4 מנדטים — בדיוק מה שאחוז החסימה מתיר, בלי שוליים, ואינה זוכה בדבר ב־3.6% מהסימולציות. היא ועמך ישראל נקראות יחד בכל סבב, לא משום שתיאוריה כלשהי אומרת שאחת לוקחת את בוחרי השנייה, אלא משום ששתי רשימות כה קרובות לקו וכה קרובות זו לזו אינן ניתנות להערכה בנפרד.

מה זז בסבב הזה

הגיעו שני סקרים: פילבר עבור ערוץ 14 ב־27 באוגוסט, על מדגם של 981, ולזר עבור מעריב, שנערך ב־26–27 באוגוסט על מדגם של 506. שניהם נותנים לעמך ישראל מנדטים — 4 ו־5 בהתאמה.

שום חציון בעמוד הזה לא השתנה. הליכוד וישר נשארים שווים עם 23 מנדטים כל אחת; הליכוד מסיים כגדולה ב־52% מהסימולציות מול 48% לישר, כלומר הסדר בראש אינו סגור ואין לקרוא אותו כאילו הוא כן.

שלושת הגושים עומדים על 52 לגוש של נתניהו, 57 לאופוזיציה ו־11 למפלגות הערביות. כתמיד, אלה סכומי מנדטים לפי סיווג גושים מפורסם ולא תחזית מי ירכיב ממשלה. האופוזיציה והמפלגות הערביות מחזיקות יחד 68, וזו אריתמטיקה ותו לא: מדובר בשש רשימות נפרדות שאינן פועלות כאחת, ואין כאן רמז שהן היו יושבות יחד.