הרשימה המשותפת התאחדה. עכשיו אנחנו סופרים אחת

ב־23 באוגוסט התפרסמה כאן הערה בשם הרשימה המשותפת התאחדה. אנחנו עדיין סופרים שתיים. היא הסתיימה בתנאי: בל״ד תקופל אל הרשימה המשותפת כאשר מקור יפרסם את הרשימה המאוחדת כרשימה בפני עצמה, ורק אז.

זה קרה. התחזית מציגה שורה אחת במקום שתיים — הרשימה המשותפת עם 6 מנדטים, וחד״ש-תע״ל ובל״ד כבר אינן מצוירות בנפרד.

מה שראוי לרשום אינו התוצאה. זה שאיש לא הכריע אותה.

הכלל פעל מעצמו

בקורפוס יש קובץ שושלת — אילו רשימות הפכו לאילו. הוא פועל לפי כלל אחד: רכיב מתקפל אל יורשו רק לאחר שהיורש עצמו נסקר. עד אז הרכיב הוא באמת מה שעל הפתק, וקיפול מוקדם היה מזכה במנדטים משהו שאף מקור לא מדד.

ב־23 באוגוסט הכלל הזה עצר את הקיפול. שני המקורות עדיין דיווחו את המספר המאוחד בתוך העמודות הישנות, ולכן לא היה לאן לקפל. הרשומה נכתבה והושארה רדומה, עם הערה שאמרה מה יפעיל אותה.

הגרסה של ויקיפדיה מ־27 באוגוסט נתנה לרשימה המשותפת עמודה משלה. הרשומה הופעלה. לא התקבלה השבוע שום הכרעה שלא התקבלה כבר לפני ארבעה ימים.

הקיפול מגיע שבוע אחורה יותר משהבחנו

ההנחה הטבעית היא שהקיפול מתחיל ביום שבו ראינו אותו. הוא לא.

הגרסה המחודשת הציגה שני סקרים מוקדמים יותר תחת העמודה החדשה — של קנטר מ־20 באוגוסט ושל יוסי טטיקה מאותו יום — לצד סקר ערוץ 13 מ־26 בו. כך שהקורפוס מחזיק כעת שמונה קריאות רגילות של עמודת הרשימה המשותפת, החל מ־20 באוגוסט, ולא אחת מ־27 בו.

העמוד נשלף ב־27 בו. הסקרים שהוא מפעיל עליהם מבוגרים ממנו בשבוע. תיארוך השינוי לרגע השליפה היה מתארך אותו אלינו במקום אל הרישום, וזה בדיוק הפוך.

נוסף ב־28 באוגוסט 2026. למחרת ויקיפדיה החזירה את השורות האלה החוצה: טבלת הפתק הרגיל ירדה מארבע־עשרה שורות שהגיעו עד 19 באוגוסט לשמונה שורות שמתחילות ב־25 בו, כך שהקריאה המוקדמת ביותר של עמודת הרשימה המשותפת היא כעת מ־26 באוגוסט ולא מ־20 בו. הפסקה שלמעלה נשארת כפי שהרישום אמר ב־27 בו, וזו בדיוק מטרתו של פוסט מתוארך. הקיפול עצמו אינו מושפע — הוא מותנה בכך שהיורש נסקר, וכך עדיין. מה שהאירוע מראה הוא מדוע התצלומים מתוארכים מלכתחילה: בלי תצלום לכל יום, השינוי הזה היה בלתי נראה, והקורפוס פשוט היה חולק בשקט על פוסט שאיש לא יכול לבדוק.

איך זה נתפס

לא על ידי מי שקרא את טבלת המנדטים. על ידי בדיקה שמשווה קריאות של אותו מדגם משני מקורות.

סקר ערוץ 13 מ־26 באוגוסט הגיע פעמיים — פעם מכל מקור שאנחנו קוראים — ושתי הקריאות הסכימו על כל רשימה חוץ מזוג אחד. אחת רשמה עשרה מנדטים תחת חד״ש-תע״ל; השנייה רשמה את אותם עשרה תחת הרשימה המשותפת. הבדיקה מדפיסה מקרים כאלה כ״כמעט התאמות״ ומתייגת אותם: שלושה ותיקים בקורפוס הזה מתויגים אותו מסמך, כלומר שתי קריאות בתוך עמוד אחד, בדרך כלל פתק היפותטי. זה תויג מסמכים שונים, וזה התיוג שכדאי לעצור בשבילו.

בהרצה ללא הקיפול התחזית העמידה את הרשימה המשותפת על 7 מנדטים לצד חד״ש-תע״ל עם 5 — ולקחה מנדט מהליכוד, מישר, מש״ס, מיהדות התורה, מעוצמה יהודית, מהדמוקרטים ומישראל ביתנו כדי לממן זאת.

את הדפוס הזה כדאי לזהות במבט. המליאה קבועה על 120, ולכן רשימה שהופיעה משום מקום יכולה להיות ממומנת רק על ידי כל הרשימות האמיתיות יחד. שורה חדשה ועוד כל שורה אחרת יורדת בדיוק במנדט אחד היא ציבור בוחרים אחד שנספר פעמיים, לעולם לא שינוי בדעת הקהל.

החלק שלא תכננו

הנה הפרט שהופך את זה לפוסט ולא לשורה בהיסטוריית הקוד.

עמודת הרשימה המשותפת נמצאת בקורפוס של 2026 מאז 29 בינואר — 36 קריאות שלה, מינואר ועד 13 באוגוסט, חודשים לפני שחד״ש, תע״ל ובל״ד איחדו דבר.

כל אחת מאותן 36 היא תרחיש: שאלת פתק שנייה שנשאלה מדגם אחד, מה יקרה אם השלוש יתאחדו. מכוני הסקרים דימו את האיחוד הרבה לפני שהתקיים.

אילו אלה היו נקראות כסקרים רגילים, כלל השושלת היה רואה יורש שנסקר כבר בינואר ומקפל את בל״ד שבעה חודשים לפני האיחוד. התחזית הייתה מדווחת חצי שנה על רשימה שלא הייתה על שום פתק.

מה שמנע זאת הוא הטיפול בתרחישים — מנגנון שנבנה למטרה אחרת לגמרי. הוא קיים כי מכון ששואל שתי שאלות ממדגם אחד אסור שייספר כשני סקרים, מה שהיה נותן ללילה אחד של עבודת שדה להצביע פעמיים בממוצע. זו סוגיה של צבירה. מסתבר שהיא נושאת משקל גם עבור השושלת, ואף אחד משני חלקי הקוד לא אמר זאת.

עכשיו זה כתוב, במקום שבו מי שישנה את זה יסתכל.

מה באמת זז

ארבעה סקרים חדשים הגיעו השבוע: לזר עבור וואלה, המדד עבור ערוץ 13 ודיירקט פולס עבור i24 ב־26 באוגוסט, ופילבר עבור ערוץ 14 ב־24 בו. שורה חמישית שהשתנתה התבררה כמספור מחדש של הערת שוליים בקומפילציה.

הרשימה המשותפת עומדת על 6 מנדטים. הליכוד וישר שווים עם 24 כל אחד, והמודל נותן לליכוד סיכוי של 53% להיות הגדולה מול 47% לישר — כלומר הסדר בראש אינו סגור ואין לדווח עליו כאילו הוא כן.

שלושת הגושים עומדים על 52 לגוש של נתניהו, 57 לאופוזיציה ו־11 למפלגות הערביות. כתמיד, אלה סכומי מנדטים לפי סיווג גושים מפורסם ולא תחזית מי ירכיב ממשלה. האופוזיציה והמפלגות הערביות מחזיקות יחד 68 מנדטים, וזו אריתמטיקה: מדובר בשש רשימות נפרדות שאינן פועלות כאחת, ואין כאן אמירה שהן היו יושבות יחד.